אחת מהטכניקות המתקדמות והחשובות ביותר בתחום השתלות השיניים היא הרמת סינוס. זוהי פרוצדורה המאפשרת לנו להשלים שיניים חסרות גם במצבים מורכבים של חוסר עצם בלסת העליונה – מצב שבעבר מנע אפשרות לטיפול.
אז מה בעצם ההבדל בין שיטות הרמת הסינוס השונות? מתי בוחרים באיזו טכניקה? ומדוע כדאי לכם לבצע את הטיפול המורכב הזה דווקא במרפאת המומחים של ד"ר יוסף שאולוב בתל אביב, עם מומחה לכירורגיית פה ולסת? בואו נצלול פנימה.
הרמת סינוס היא הליך כירורגי עדין שמטרתו להגדיל את נפח העצם באזור האחורי של הלסת העליונה, ממש מתחת לחללי הסינוס המקסילריים. פעולה זו חיונית כדי ליצור בסיס עצם מספק ויציב להחדרת שתלים דנטליים, במקרים שבהם העצם הטבעית דקה מדי או נספגה.
חוסר עצם משמעותי כתוצאה מאובדן שיניים ממושך, כיוון שהעצם באזור זה נספגת בהדרגה.
ספיגת עצם לאחר עקירת שיניים שבוצעו לפני זמן רב, ללא השתלה מיידית.
מבנה אנטומי טבעי של סינוסים גדולים או נמוכים במיוחד, המונע השתלה ישירה ובטוחה.
צורך לשקם ולשחזר את רצפת הסינוס במקרים של חדירה בעקבות חבלה או עקירה מורכבת.
קיימות שתי גישות עיקריות לביצוע הרמת סינוס, והבחירה ביניהן תלויה במצב העצם הספציפי שלכם ובמטרות הטיפול:
מהי: זוהי שיטה מינימלית פולשנית ועדינה יותר, המתבצעת דרך המכתשית של השן (אזור העקירה או קידוח ייעודי קטן). במילים אחרות, אנחנו מגיעים לסינוס "מלמטה".
מתי מתאימה: בעיקר למצבים שבהם נדרש עיבוי קל עד בינוני של העצם (כ-1-3 מ"מ).
היתרון: לעיתים קרובות מאפשרת השתלה מיידית של השתל באותו מעמד, מה שמקצר משמעותית את זמן ההמתנה עד לשיקום הסופי. זמן ההחלמה קצר יחסית.